חודש יוני סימן תפנית דרמטית ו”חישוב מסלול מחדש” בשווקים הפיננסיים, שנקרעו בין אופטימיות מדינית לחששות כלכליים: מצד אחד, הסכם עקרונות היסטורי בין ארה”ב לאיראן הוביל לרגיעה גיאופוליטית ולירידת מחירי האנרגיה בעולם, אך דווקא בישראל הוא גרר גל מכירות של משקיעים שניצלו את רמות השיא כדי לממש רווחים ולהקטין סיכון. מצד שני, בארצות הברית, כניסתו של קווין וורש לתפקיד יו”ר הפדרל ריזרב הציגה קו מוניטרי זהיר וקשוח שהגביר את חוסר הוודאות, וביחד עם חששות לגבי הרווחיות הריאלית של מהפכת הבינה המלאכותית , הניע את המשקיעים לנטוש את מניות הטכנולוגיה והצמיחה המתוחות לטובת סקטורים יציבים ובטוחים יותר כמו בריאות ומוצרי צריכה.
ישראל
במהלך חודש יוני, הבורסה בתל אביב חוותה “תיקון בריא אך כואב” שקטע את רצף העליות, והתאפיין בירידות שערים חדות ומחיקת חלק מהרווחים מתחילת השנה.היה לחץ מכירות לאורך מרבית החודש בעקבות החתימה על ההסכם המדיני בין ארה”ב לאיראן, שהניע משקיעים מקומיים למימושים .
- מדד ת”א 35 : חתם את חודש יוני בירידה חדה של 8.7%, הירידות במדד הדגל הושפעו בעיקר מחולשת מניות הטכנולוגיה והבנקים הגדולים.
למרות התיקון החד, המדד שומר על תשואה חיובית מתחילת השנה.
- מדד ת”א 125: רשם ירידה חודשית של 9.47%,למרות זאת מתחילת השנה רשם המדד תשואה חיובית מצטברת של 9.48%.
- מדד ת”א 90: הציג את ביצועי החסר הבולטים ביותר בשוק המקומי עם ירידה חודשית מסיבית של 11.2%, וזאת בשל הרגישות המבנית של מניות השורה השנייה לתנודות בסנטימנט הציבורי ולעלייה הזמנית בפרמיית הסיכון המקומית. מתחילת השנה עלה המדד ב8.31%.
- ריבית ואינפלציה: ריבית בנק ישראל עומדת על 3.75% אחרי ההורדה השנייה השנה. האינפלציה ממשיכה לרדת.
- שקל/דולר: תיקון חד מול הירידות של מאי. מ 2.80 ש”ח (נקודת השפל של 2026) ל 2.99 -3.00 ש”ח בסוף יוני ירידה של כ6% בחודש.
ארצות הברית
בוול סטריט, השילוב של חוסר הוודאות המוניטרי מצד היו”ר החדש וורש, יחד עם הערכות שווי מתוחות במניות הטכנולוגיה, הניעו החודש רוטציה סקטוריאלית אגרסיבית. משקיעים רבים החלו להטיל ספק בהפיכת הטכנולוגיה לכסף והרווחיות הריאלית של מהפכת הבינה המלאכותית. כתוצאה מכך, נרשמו מימושים חדים במניות הצמיחה הגדולות והובלת השוק עברה באופן מובהק לעבר מניות ערך, סקטור הבריאות ומוצרי צריכה בסיסיים, שנחשבים למקלטים בטוחים ויציבים יותר בתקופות של ריבית גבוהה וחוסר ודאות.
- S&P 500: ירידה של כ1.32% בחודש. תשואת מתחילת השנה כ 9.55%
- נאסד”ק 100: ירידה בשיעור של 0.85%- הירידות שנרשמו בנאסד”ק במהלך שבועות המסחר של החודש היו חדות בהרבה והגיעו לכדי תיקון של כ5% בתוך חמישה ימי מסחר ,אך השוק הצליח לרשום זינוק מרשים לקראת סגירת חצי השנה ביום המסחר האחרון של יוני.
- ריבית הפד: בהחלטת הריבית הראשונה תחת הנהגת וורש, הותיר הפד את הריבית על כנה (3.50%-3.75%), אך החדיר לשווקים נימה קשוחה וזהירה במיוחד. וורש קיצר משמעותית את הצהרת הריבית, הסיר את נטיית ההרחבה שהייתה נהוגה, והדגיש מחויבות מוחלטת להחזרת האינפלציה ליעד של 2%
אירופה ואסיה (סין והונג קונג)
באירופה נרשמה במהלך יוני מגמה מעורבת ודשדוש, כאשר מדד הסטוקס 600 סיים ללא שינוי ומדד הדאקס הגרמני נסוג ב 0.2% עקב חולשה בסקטור הבנייה. האירוע המרכזי ביבשת היה החלטת הבנק המרכזי האירופי (ECB) להעלות את הריבית לראשונה מאז 2023. ההעלאה בוצעה כצעד מניעתי לאחר שהאינפלציה בגוש האירו טיפסה מעל 3.0%. במקביל, ה ECB העלה את תחזיות האינפלציה והוריד את תחזיות הצמיחה, מה שהגביר את החשש מסטגפלציה קלה והכביד על המניות ביבשת.
אסיה (סין והונג קונג):
- סין: הבורסה בשנחאי רשמה חודש חיובי קל עם עלייה של 0.63% .השוק נתמך על ידי נתוני מאקרו חיוביים לצד האופטימיות מהסדרת האנרגיה והיחסים בין ארה”ב לאיראן.
- הונג קונג (Hang Seng): בניגוד לסין היבשתית, מדד ההנג סנג חווה חודש קשה במיוחד ורשם נפילה חדה של 9.14% למרות פתיחה חיובית קצרצרה בתחילת החודש, השוק בהונג קונג סבל מהטון הניצי של הפד האמריקאי, החששות הגלובליים מרווחיות ה AI (כאשר ענקיות כמו עליבאבא וטנסנט התקשו לשכנע את המשקיעים במוניטיזציה של התחום)
- סיכונים מרכזיים באסיה: אי הוודאות הגיאופוליטית ארוכת הטווח והמשך מגבלות ההון הסיניות המקשות על רכישות נדל”ן והזרמת כספים להונג קונג, ממשיכים להגביל כניסה של השקעות מוסדיות זרות גדולות ויוצרים הפרדה בין ביצועי השוק המקומי בסין לשוק הבינלאומי בהונג קונג.
סיכום ומבט ליולי:
חודש יוני סימן את תום עידן העליות המונעות מאופטימיות עיוורת סביב ה Aiוהפך את השווקים לסלקטיביים ביותר עם מעבר של “כסף חכם” לנכסי ערך יציבים בעלי תזרים מזומנים מוכח.
במבט קדימה לחודש יולי, השווקים יתמקדו בארבעה קטליזטורים מרכזיים:
- עונת הדוחות לרבעון השני (Q2): המבחן המרכזי של השוק. חברות הטכנולוגיה יצטרכו להציג צמיחה חזקה ו”קבלות” ברווחים כדי להצדיק את תמחורן הגבוה. אכזבות עלולות להעמיק את המימושים.
- נתוני מאקרו ותעסוקה בארה”ב: דוח התעסוקה האמריקאי ופורום ה ECB יספקו רמזים לגבי מסלול הריבית של יו”ר הפד החדש, קווין וורש, כאשר שוק החוב רגיש מאוד לכל סימן של אינפלציה דביקה.
- שוק האנרגיה והנפט: המשך ירידת מחירי הנפט (הודות להסכם המסתמן עם איראן) עשוי להמשיך ולמתן את האינפלציה הגלובלית, לתמוך ברווחי החברות ולהקל על הבנקים המרכזיים.
- המדיניות המוניטרית בישראל: בנק ישראל יקבל החלטת ריבית ב 6 ביולי. למרות שהאינפלציה מאפשרת הורדה, הפיחות בשקל ביוני והגירעון המתרחב עלולים לאלץ את הנגיד לנקוט משנה זהירות ולהמתין עם הפחתות נוספות כדי לשמור על יציבות המטבע.
ביצועי שוק ההון והסחורות יוני 2026
| שם המדד / הנכס | שער / תשואה חודשית | מגמה ופרשנות |
|---|---|---|
| ת”א 35 | -8.7% | תיקון חד מרמות שיא: גל מימושי רווחים אגרסיבי של משקיעים מקומיים |
| ת”א 90 | -11.2% | ביצועי חסר בולטים: רגישות מבנית גבוהה מאוד של מניות השורה השנייה לסנטימנט הציבורי |
| ת”א 125 | -9.5% | תיקון רוחבי בשוק המקומי: משקף במדויק את המגמה השלילית הכללית בבורסה, ומוחק חלק ניכר מהתשואות העודפות שנצברו באביב. |
| ת”א בנקים | -4.58% | יציבות יחסית למרות הלחץ: סבל מלחץ המכירות הכללי ומחוסר הוודאות לגבי קצב הורדות הריבית הבאות של בנק ישראל (בשל פיחות השקל והגירעון הממשלתי), אך הפגין חוסן יחסי מול מדדי המניות הכלליים. |
| S&P 500 | -1.32% | רוטציה סקטוריאלית: ירידות קלות בלבד עקב מעבר של כסף חכם מנכסי צמיחה ומניות טכנולוגיה מתוחות לעבר סקטורים דפנסיביים (בריאות וצריכה בסיסית). |
| נאסד”ק 100 | -0.85% | התקררות טכנולוגית זמנית |
| Nikkei 225 | +4.67% | ביצועי יתר מדהימים בעולם: המדד היפני רשם זינוק מרשים כשהוא נתמך באופן מובהק בחולשתו המבנית של הין היפני, שמעודדת את היצואנים וממשיכה למשוך הון זר ליבשת. |
| Stoxx 600 | 0.0% | דשדוש מוחלט: השוק האירופי ננעל ללא שינוי. |
| זהב (Spot) | -11.7% | ירידה חדה בביקוש למקלט בטוח: בעקבות חתימת הסכם העקרונות ההיסטורי בשוויץ בין ארה”ב לאיראן, פרמיית הסיכון הגיאופוליטית העולמית צנחה, והמשקיעים נטשו את הנכס הדפנסיבי. |
| נפט (Crude) | -21% | קריסה במחיר האנרגיה: פתיחתו המחודשת של מצר הורמוז והסדרת היחסים עם איראן הציפו מחדש את השוק בציפיות להיצע גבוה, והורידו דרמטית את הלחצים האינפלציוניים הגלובליים. |
| ביטקוין (BTC) | -20.04% | חורף הקריפטו מעמיק: שבירה מטה של רמות תמיכה קריטיות עקב גל פדיונות ענק |
| אתריום (ETH) | -21.7% | חולשה קיצונית וביצועי חסר |
שוקי האג”ח והמדיניות המוניטרית (ריבית)
ארה”ב: קו ניצי וקשוח תחת יו”ר חדש
- המדיניות: יו”ר הפד הנכנס, קווין וורש, הותיר את הריבית על 3.50%–3.75% אך הציג רטוריקה ניצית (קשוחה) במיוחד. הוא ביטל את ההכוונה להפחתות ריבית, וחברי הפד אף אותתו על אפשרות להעלאת ריבית נוספת ב 2026 בשל אינפלציית של 4.1%.
- שוק האג”ח: הציפיות להעלאת ריבית בספטמבר עלו. תשואת האג”ח לשנתיים זינקה ל4.12%, בעוד שתשואת האג”ח ל10 שנים התייצבה סביב 4.37% –4.38% (בהשפעת הירידה הצפויה במחירי הנפט).
ישראל: רצון להקלות מול מגבלות תקציביות
- בניגוד לארה”ב, בנק ישראל מוביל קו מרחיב ושואף להוריד את הריבית מרמתה הנוכחית (3.75%) לכיוון 3.25% בחודשים הקרובים, בעיקר בזכות אינפלציה מרוסנת של 1.9% וירידת מחירי האנרגיה.
- שוק האג”ח והמגבלות: יכולת התמרון של הבנק מוגבלת בשל הגירעון הממשלתי הגבוה והוצאות המלחמה, המאלצים את המדינה לגייס חוב רב. נוצרה אנומליה: בעוד הריבית הקצרה במגמת ירידה, תשואות האג”ח הממשלתיות הארוכות נותרו גבוהות ומדדי האג”ח הכלליים רשמו ירידות.
מטבעות דיגיטליים
שוק הנכסים הדיגיטליים חווה חודש קשה, והאופטימיות משנת 2025 התפוגגה כמעט לחלוטין בשל שילוב של לחצי מאקרו גלובליים ואירועים פנימיים בסקטור.
- ביטקוין (BTC): חווה ירידות חדות, שבר מטה את רף ה 60,000$ ונסחר לקראת סוף החודש סביב 58,586$ (קריסה של כ 53% משיא כל הזמנים באוקטובר 2025). לחץ המכירות הונע מגל פדיונות חסר תקדים בקרנות הסל (Spot ETFs) בארה”ב, שרשמו זרימת כספים שלילית של 5 עד 6.4 מיליארד דולר לאורך החודש.
- את’ריום (ETH): הציג ביצועי חסר חלשים עוד יותר עם צניחה חודשית של כ-22% כשהוא נסחר בטווח של 1,558$-1,590$.
נקודת אור לטווח ארוך: למרות הירידות, גופים מוסדיים וחברות כרייה ניצלו את המחירים הנמוכים כדי לרכוש עשרות אלפי מטבעות את’ריום, מתוך ראייה עתידית של שילוב הבלוקצ’יין במערכות תשלומים מבוססות AI .
שער חליפין
חודש יוני סימן תפנית חדה וחיובית עבור המטבעות הזרים מול השקל הישראלי, לאחר חודש מאי שהתאפיין בהתחזקות דרמטית של המטבע המקומי לרמת שפל של 2.80 שקלים לדולר. במהלך יוני, השקל איבד גובה במהירות וחווה פיחות משמעותי מול סל המטבעות הגלובלי.
שערי החליפין היציגים בסוף יוני 2026 והתנודות החודשיות (נכון ליום 26 ביוני 2026)
| צמד מטבעות | שער יציג בסוף יוני | שינוי שבועי | שינוי מתחילת יוני | שינוי מתחילת 2026 |
| דולר-שקל | 3.001 | +1.49% | +6.80% | -5.90% |
| אירו-שקל | 3.414 | +0.76% | +4.40% | -8.90% |
| ליש”ט-שקל | 3.9608 | +1.26% | +5.00% | -7.70% |